ציוד ריגול ששינה את פני ההיסטוריה

פרקטיקת הריגול, ובמיוחד למטרות צבאיות, ליוותה את האנושות עוד מימי סין העתיקה. היא מוזכרת בתנ”ך בדמות מרגלי יריחו ואחרים והייתה נהוגה ביבשת אפריקה במצרים העתיקה, בארצות אירופה באימפריה היוונית ובאחותה הרומית, ברחבי אסיה אצל המונגולים והיפנים וגם מעבר לאוקיינוס בקרב האצטקים. מאז ומעולם הזדקקו מרגלים לציוד שיסייע להם בביצוע המלאכה. במקרים מסוימים, המצאה מבריקה של ציוד ריגול חדשני בשילוב התזמון המתאים, הביאה להסתת מסלול ההיסטוריה ועיצבה במו ידיה את השתלשלות האירועים ההיסטוריים. לפניכם כמה דוגמאות למקרים שכאלה.

ציוד לאיסוף מודיעין – מצלמות יונים

שיטה יצירתית זו לאיסוף מודיעין הומצאה בראשית המאה העשרים על ידי רוקח גרמני בשם יוליוס נויברונר, שהשתמש בה בראשית הדרך לצילום תמונות עבור גלויות. הטכניקה שפיתח היא לרתום אל היונה מצלמה קטנה, שמשקלה מסתכם בכמה עשרות גרמים, שמתוזמנת לבצע צילום ברגע ספציפי על ידי טיימר. למצלמה צורף שובך יונים מותאם עם קרש אלסטי לקליטת היונים הנכנסות עם משקלו העודף של הציוד. במלחמת העולם הראשונה עשה הצבא הפרוסי שימוש בטכניקה זו לצורך מיפוי אזורי קרב, הערכת סדרי גודל של כוחות אויב וחשיפת מיקומן של יחידות צבאיות. ייחודיותן של היונים היה בכך שהן אפשרו לבצע צילום מטווח קרוב הרבה יותר בהשוואה למטוסים ובכך שהיה מאתגר מאוד להפיל אותן מהאוויר. במלחמת העולם השנייה השיטה החליפה צדדים וסייעה ביצירת ערוץ תקשורת בין בריטניה למחתרות בצרפת ובבלגיה. כך שבשתי מלחמות העולם שימשה טקטיקת הריגול הזו לקידום מטרות מלחמתיות ולעיצוב פני המלחמה.

ציוד לאיכון מטרות – ה’האף-דאף’

זהו הכינוי שניתן למכשיר מיוחד ששימש לאיתור תשדורות רדיו. במהלך מלחמת העולם השנייה, ציוד האיכון הזה התייצב לצד המכ”ם, הרדאר והסונר במאמץ לאתר את מיקומיהם של כלי שיט וכלי טיס עוינים, באמצעות שליחת גלים בתדירות גבוהה. הוא תרם באופן משמעותי לקרבות האוויריים בשמי בריטניה, כאשר תחנות הרדאר היו ממוקמות ברצועת החוף ולא העניקו כיסוי לליבו של האי הבריטי וגם תצפיות אנושיות התקשו לזהות את המפציצים הגרמניים בגלל גודלם הקטן וגובה הטיסה שלהם. מכשירי ה”האף-דאף” זיהו ביעילות רבה את התשדורות שהגיעו מהמטוסים, ננעלו על מיקומם והעבירו אותו למרכזי שליטה בריטיים, ובכך שיחקו תפקיד רב-משמעות בעמידה האיתנה של בריטניה במלחמת ההתשה שניהלה לבדה מול חיל האוויר הגרמני.

ציוד לפיצוח צפנים – ה’בומב’

ה’בומב’ הייתה מכונה דמוית מחשב גדול, שמשקלה הגיע לטון, שזכתה בשמה בעקבות הרעש הנורא שהשמיעה. היא שימשה לפיצוח הקוד של מכונת ההצפנה המפורסמת ‘אניגמה‘ ששימשה את גרמניה ואיטליה במלחמת העולם השנייה. היא פותחה על ידי המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג והיוותה שכלול של מכונת ה’בומבה’ שפותחה במקביל על ידי צוות פולני. ללא ידיעתו של הוורמאכט, סייעה המכונה בפענוח עשרות הודעות צבאיות ותרמה תרומה מכרעת לניצחון בעלות הברית במלחמה. מעניין לציין כי אסטרטגיה דומה שימשה את האמריקאים בפיצוח הקוד של מכונת ההצפנה היפנית, שכונתה PURPLE. שילוב זה תרם למפלתן של שלוש מדינות הציר במלחמת העולם השנייה.

ציוד להעברת מסרים – הנגטיב המיקרוסקופי

גם בהיסטוריה הישראלית שימש ציוד ריגול תפקיד רב-משמעות בהנעת אירועים מדיניים. דוגמה לכך היא הטכנולוגיה להשתלת נגטיבים מיקרוסקופיים של תמונות בתוך טיפת דיו, אותה ניתן להסליק בתוך קטע טקסט ובהגיעה ליעדה ניתן להגדיל אותה ולפענח את התמונה. שיטה זו פותחה בשנות החמישים על ידי יחידה שמונה-אחד ושימשה את המרגל המפורסם אלי כהן להעברת מסמכים רבים ותשדורות כמו מכשיר הקלטה נסתר. פעילותו של אלי כהן סיפקה למדינה הצעירה מידע חיוני על היערכות הצבא הסורי ברמת הגולן לקראת מלחמת ששת הימים וגם סייעה בסיקול התוכנית להטיית מקורות הירדן.