טלפון סלולרי

בימים אלו משיקה ממשלת ישראל מערך פיקוח משוכלל המתבצע על ידי אמצעים דיגיטליים, אשר מיועד לניטור תנועה של חולי קורונה – מאומתים ופוטנציאליים. האם מדובר בכלי הכרחי ונחוץ? האם נוכל לסמוך על כך שהמערך לא ישמש נגדנו בעתיד, או שמעכשיו כולנו עומדים מול הסכנה של חדירה לפרטיות עם פוטנציאל ניצול מידע על ידי המדינה ובעלי אינטרסים?

עולם הווירוסים והפריצות בעולם הסייבר מתרחב בכל עת ונכנס לכל תחום אפשרי בענף הדיגיטאלי. בכל יום שעובר נשמעות חדשות על עוד תוכנה ועוד וירוס אימתני אשר חודר אל המכשירים השונים הנמצאים בשימוש אצל קהל האנשים ועושה בהם שמות באמצעות שליטה מרחוק. בטלפון חכם, החדירה היא קלה ביותר מאחר ומכשיר זה אינו מוצפן ומקודד והכניסה של תוכנות ריגול שונות ורוגלות נעשה באפליקציות זמינות לכל אדם.

הטכנולוגיות המתקדמות של העולם הופכים כל מכשיר אפשרי לקטן יותר, מהיר יותר וכתוצאה מכך גם לזול יותר. גם בתחום של ציוד ריגול מקצועי ניתן לראות כיצד מצלמות נסתרות או כל אמצעי אחר למעקב הופך לנגיש בעקבות השינויים והתמורות הללו. אם נשים לב היטב, נוכל לגלות כי ישנם אמצעי מקב כמעט בכל מקום בו אנו נמצאים החל מקניונים בעלי מצלמות אבטחה קטנות, צמתים מרומזרים, מגרשי חנייה ועוד.

אחד המכשירים אשר נכנסו לחיינו בשנים האחרונות הוא הטלפון הנייד ועם התקדמות הטכנולוגיה וההתפתחויות המרובות בתחום הסלולרי ניתן לראות כי המכשירים הללו הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת היום. טלפונים ניידים הפכו לחכמים ומתפקדים כמחשבים זעירים לכל דבר כאשר הם נמצאים בכף ידינו, נכנסים בקלות לכיס המכנסיים או לתיק בכל מידה שהיא ובכך מקלים עלינו רבות. אבל, מה קורה כאשר המכשיר החכם הזה משמש במטרה לרגל אחרינו ואחר מעשינו בכל עת והופך להיות נגדנו ולא אתנו?

סודיות מידע אישי ומקצועי נתונים לאפשרות של פריצה באופן מתמיד ובמיוחד בשנים האחרונות עם ההתפתחות הטכנולוגית הנעשית בעולם הסייבר. מידע הינו דבר נגיש מאוד הניתן לאיתור, הוצאה ושימוש בכלים שונים כמו טלפונים חכמים, טאבלטים, מחשבים נייחים וניידים אך גם בזכות האזנות סתר והקלטת שיחות. ארגונים רבים חשופים למידע מתמיד בכל הנוגע לעסקאות, חוזים, פרטי עובדים אישיים, תיקים רפואיים, נתוני כרטיסי אשראי ותכנים מסווגים רבים.